אפיית החלות לכבוד שבת

כ"א סיון תשפ"ה | 17/06/2025 | 10:27

א.

חסידים ואנשי מעשה נוהגים בכל ערב שבת קודש לאפות חלות לכבוד שבת כדי שתקיים האשה מצות "הפרשת חלה" היות שבערב שבת נברא אדם הראשון שהיה חלתו של עולם והיא קלקלה חלתו של עולם לכן מפרישה חלה לתקן זה א. ותדקדק לאפותן דוקא בערב שבת, כיון שהחטא של חוה היתה בערב שבת. וגם שיהא כדוגמת לחם הפנים שהיו נאפים בערב שבת ב.
 

ב.

חכמינו ז"ל הפליגו בחשיבות קיומה של מצות חלה וסגולתה, ואמרו: בזכות חלה העולם נברא. ובשבילה זכו ישראל ונכנסו לארץ. וכל המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה. וכאילו קיים תרי"ג מצוות. ועל ידי קיומה מתברך בממונו ג.

ג.

מצות הפרשת חלה נמסרה לאשה לקיימה ד. ובשעת הפרשת חלה תתפלל האשה שיתן לה השי"ת בנים צדיקים, יראי השם, ותלמידי חכמים ה.

א.

כן כתב רמ"א (סימן רמב סעיף א) וזה לשונו: נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת ויום טוב, והוא מכבוד שבת ויום טוב, ואין לשנות. ע"כ. ויש לזה רמז בקרא והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו וגו' את אשר "תאפו אפו", משמע דיש לאפות בע"ש. ובמגן אברהם (סעיף קטן ד) כתב, ולי נראה ראיה לזה מתענית (כה.) דדביתהו דר' חנינא כל ערב שבת היתה מסקת התנור, שיהיו סבורים שאופת פת.

ב.

כתב מו"ר בן איש חי (ש"ב פר' לך לך אות ו) אפיית הפת שהוא עיקר סעודת שבת ודאי צריך לאפות ביום שישי כדי שתוציא האשה חלה מן העיסה, ודבר בעתו מה טוב לפי שבערב שבת נברא אדם הראשון שהוא חלתו של עולם ובו ביום נעשה מה שנעשה.

וכן כתב היעב"ץ בסידורו (סדר ערב שבת, אות א) הלחם צריך לאפותו דוקא בערב שבת, להיות חם ביום הלקחו דוגמת לחם הפנים שנאפין בערב שבת.

וכן כתב בביאור הלכה (סימן רמב, בדיבור המתחיל והוא מכבוד שבת), ויש לזה רמז בכתוב (שמות טז, ה) והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו וגו' את אשר תאפו אפו וגו', משמע דיש לאפות בערב שבת להכין לשבת, גם בזמן הגמרא היה מנהג קבוע לזה כמו שהביא המגן אברהם (סעיף קטן ד) ראיה לזה מתענית (כה.) דדביתהו דר' חנינא כל ערב שבת היתה מסקת התנור, שיהיו סבורים שאופת פת.

ג.

איתא במדרש בבראשית רבה (פרשה א אות ד), רב הונא בשם ר' מתנה אומר, בזכות ג' דברים נברא העולם, ואחד מהם בזכות חלה, שנאמר (בראשית א, א) בראשית ברא, ואין ראשית אלא חלה, שנאמר (במדבר טו, כ) ראשית עריסותיכם.

ובמדרש בויקרא רבה (פרשה טו, אות ו) איתא, אמר ר' יוחנן למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה, לומר לך כל המקיים מצוות חלה כאילו ביטל עבודה זרה.

והגהות מיימוני (הלכות חלה, אות ל) כתב, בשבילה זכו ישראל ונכנסו לארץ, וכן נמי בפרשת שלח (במדבר טו, יח-כ) כתיב בבואכם וגו' חלה תרימו תרומה לה', ללמדך שזכו ישראל ונכנסו לארץ כדי לקיים מצות חלה.

ועוד כתב, תרי"ג בגימטריא 'זו היא מצות החלה', ללמדך שכל הזהיר במצות חלה ומקיימה כראוי, כאילו קיים תרי"ג מצות שבתורה. (מבואו ועד צאתו).

ומה שכתב שעל ידי קיומה מתברך בממונו – שורש הענין הוא מקרא מלא ביחזקאל (מד, ל) שנאמר וראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך, ובשבת (דף לב ע"ב) ילפינן מפסוק זה דמי שנותן חלה מתברך בממונו ע"ש. וראה גם בספורנו (במדבר פרשת שלח פרק טו פרק ה) שכתב אחר חטא המרגלים הצריך גם החלה למען יהיו ראויים שתחול ברכה בבתיהם וכו' ע"ש.

וכידוע על ידי מצות הפרשת חלה זוכה האשה לחיי העולם הבא וכן כל אדם המקיים מצוה זו ורמז לזה חל"ה ראשי תיבות חלק לעולם הבא.

ורמזו רבותינו עוד על הפסוק ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, שבתחילת היום כאשר קם האדם ממיטתו דבר ראשון חלה תרימו לה' דבר ראשון צריך לעשות עבודת ה' בלימוד תורה ולהכין עצמו בהתלהבות גדולה לתפילה ולימוד התורה. ונרמז בראשי תיבות חל"ה ויהי האדם לנפש חיה, שהתרגום מתרגם לנפש ממללא, שהאדם צריך בתחילת קומו ממטתו לדבר דברי תורה ותפילה.

ד.

איתא בירושלמי (שבת, פרק ב, הלכה ו), כיון שהאשה מקשקשת עיסתה במים היא מגבהת חלתה, וגרמה לו חוה מיתה, לפיכך מסרו מצות חלה לאשה.

ובמדרש (בראשית רבה י"ז ח) איתא, מפני מה ניתן לאשה מצות נדה, ומפרש, מפני ששפכה את דמו של אדם הראשון, וכתוב בתורה שופך דם האדם באדם דמו ישפך, לכן היא מתחייבת שישפך דמה בעון זה.

ומפני מה ניתן לה מצות הפרשת חלה, מפני שקלקלה את אדם הראשון שהיה גֵמַר חלתו של עולם, פי' כמו שמפרישים חלה מן העיסה היא גמר של העיסה כי בכך נעשית ראויה לאכילה, כך משנברא אדם הראשון בא העולם לתכליתו ולתיקונו ולכן ניתן לה מצות הפרשת חלה.

ומפני מה ניתן לה מצות הדלקת הנר, מפני שהיא כבתה נרו של עולם וכתוב נר ה' נשמת אדם.

אמר רבי יוסי בן קצרתה כאשה הזאת שמבקשת להפריש חלתה מקשקשת ומרטיבה עיסתה במים ומגבלת את הקמח ומגבהת חלתה, כך עשה הקב"ה גבל את העולם במים ואח"כ הפריש ממנו את אדם הראשון שנאמר ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה ואח"כ וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה וזאת ההפרשה באה לתקן האדמה כולה כחלה הבאה לתקן את העיסה.

וכידוע על ידי מצות הפרשת חלה זוכה האשה לחיי העולם הבא וכן כל אדם המקיים מצוה זו ורמז לזה חל"ה ראשי תיבות חלק לעולם הבא.

ה. הגהות מיימוני (הלכות חלה, אות ל).

לאחר שתברך ותפריש חלה תאמר יהי רצון מלפניך וכו' שתבורך עסתינו על ידינו כמו ששרתה ברכה על ידי שרה רבקה רחל ולאה אמותינו, ותתן חיים טובים וארוכים לאדון שלנו וכן לבנים והבנות ונזכה לפרנסה טובה וישועה מן השמים ויקויים בנו מקרא שכתוב "וראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך" אמן כן יהי רצון.